שפת הסימנים הרוסית
| מדינות |
רוסיה  |
|---|---|
| אזורים |
מוסקבה, סנקט פטרבורג |
| דוברים | 120,000 ברוסיה |
| קוד ISO 639-3 |
rsl |
| ראו גם | שפה • כתב • רשימת שפות |
  | |
שפת הסימנים הרוסית היא שפת הסימנים של קהילת החירשים ברוסיה ובטג'יקיסטן ובמדינות שכנות כמו בלארוס, מולדובה וגאורגיה. לשפת הסימנים הרוסית יש דקדוק שלא כמו השפה הרוסית (המדוברת או הכתובה), עם סדר מילים מחמיר כללי ליצירת מילים. שפת הסימנים הרוסית שייכת למשפחת שפת הסימנים הצרפתית. אוצר המילים משפת הסימנים האוסטרית משפיע רבות גם על שפת הסימנים הרוסית.
לשפת הסימנים הרוסית (РЖЯ) יש דקדוק משלה והיא משמשת את הרוסים החירשים בתקשורת היומיומית. עם זאת, קיים "שפה מסומנת רוסית" המשמשת בעיקר בתקשורת רשמית, כגון הרצאות בשפת סימנים באוניברסיטאות, מאמרים בכנס, ובעבר שימש בטלוויזיה בתוכניות חדשות מתורגמות.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ההערכה היא שהשפה התחילה בסביבות 1806, כשנפתח בית ספר לחירשים בפאבלובסק, 19 מיל (31 קילומטרים) מדרום לפטרבורג. בשנת 1810 עבר בית הספר לסנקט פטרבורג. המיקום המקורי הלך והתפורר בתקופה הסובייטית, אך מאז תוקן. האחוזנ היא כיום מלון ומסעדה.[1] היא יוצאה לבולגריה בשנת 1920, שם הפכה לשפה נפרדת (שפת סימנים בולגרית) ולא לניב של שפת הסימנים הרוסית, אם כי גם שם משתמשים בשפת הסימנים הרוסית. בדומה לשפת הסימנים האמריקאית, גם שפת הסימנים הרוסית היא במשפחת שפת הסימנים הצרפתית. עם זאת, אוצר המילים בשפת הסימנים הרוסית הושפע רבות משפת הסימנים האוסטרית. בית הספר השני לחירשים במוסקבה, שמשתמש בשפת הסימנים הרוסית בכיתות הלימוד, נפתח בשנת 1992.
חלק ניכר מהמחקר המוקדם על שפת הסימנים הרוסית נעשה על ידי גלינה לאזרבנה זייצבה, שכתבה את עבודת הדוקטורט שלה בשנת 1969 על יחסים מרחביים בשפת הסימנים הרוסית, וב-1992 המציאה את המונח הסטנדרטי כיום לשפת הסימנים הרוסית "רוסקי ז'סטוביי יאזיק" (רוסית: Русский Жестовый Язык). מחקר מתמשך על השפה מתקיים במרכז ללימודי חרשים במוסקבה.
גרסאות מקומיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]נראה שהשונות האזורית של שפת הסימנים הרוסית היא רחבה יחסית, דומה לגרסאות האזוריות בתוך שפת הסימנים הפולנית או שפת הסימנים האסטונית. מחקר אחד דיווח על דמיון לקסיקלי בין שתי שפות סימנים רוסיות של 70-80%, אך בשל המדגם המצומצם הפסיקו להסיק מסקנות האם הם מהווים אותו דבר או בשפות שונות.[2]
מעמד לאומי ועמדות חברתיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]עמדת המדינה, נושאים קשורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]המצב הפעיל של שפת הסימנים הרוסית הוא כדלקמן:
- הפדרציה הרוסית מספקת שירותי שפת סימנים למוסדות שיקום.
- המצב הנוכחי של שפת הסימנים הרוסית נמוך ביותר. על פי סעיף 14 לחוק הפדרלי הרוסי, שכותרתו "הגנה חברתית על נכים בפדרציה הרוסית", שפת הסימנים מוכרת כאמצעי לתקשורת בין-אישית. למרות שהוא מוכר, אין תמיכה ממלכתית, למרות סעיפים 3, 5, 14, ו-19 לחוק הפדרלי הרוסי, הטוענים להבטיח אספקת שירותים נחוצים לחירשים.[3]
ישנן מספר בעיות הנוגעות לחקר וליישום שפת הסימנים ברוסיה, שציין ולרי ניקיטיץ' רוכלדב, נשיא אגודת החירשים הרוסית:[4]
- הוראתם של מתורגמני שפת הסימנים היא תוכנית וותיקה, והם לומדים כמה מחוות, שנפלו מזמן ללא שימוש או השתנו במשמעותן או בצורתן. בגלל זה, מתורגמנים מתקשים להבין את החירשים, המנסים להשתמש בשירותיהם.
- עד 1990 היו לאיגודי העובדים מתורגמנים בשפת הסימנים 5,500 מתורגמנים, מתוכם 1,000 עבדו במערכת אגודת החירשים הרוסית. כעת, הודות לתוכנית היעד הפדרלית "תמיכה חברתית בנכים", האגודה מצליחה לשמור על 800 מתורגמנים אף שהמחסור במתורגמנים נותר על כ-5,000 איש.
- הפדרציה הרוסית מכשירה רק מתורגמנים לשפת סימנים עם הנפקת תעודות מדינה מהמרכז הבין-אזורי לשיקום רפואי של אנשים עם מוגבלויות שמיעה בסנקט פטרבורג. ביטול הגירעון הקיים של מתורגמנים לשפת סימנים במדינה כמו רוסיה הוא בלתי אפשרי עם מרכז אימונים אחד בלבד. יש צורך להכשיר מומחים נוספים ולקבל אותם באזורים רחוקים של המדינה.
עם זאת, יש תקווה שהמצב יכול להשתנות. ב-4 באפריל 2009 במועצה הרוסית לנכים, דן הנשיא דמיטרי מדבדב בנושא מעמדה של שפת הסימנים ברוסיה. בדברי הסיום שלו הביע נשיא הפדרציה הרוסית את דעתו:[4]
"אכן קיים חוסר מובהק במתורגמנים לשפת סימנים. רמת הצורך הזו מחייבת שינויים. ישנם שיקולים והצעות ליישום כדי לפתור את הצורך בהכשרת מתורגמנים לשפת סימנים למתן שירותי תרגום. אבל אני מסכים עם הנאמר: יש צורך לשקול מחדש את הכנת המתורגמנים במשרד החינוך, מוסדות ואוניברסיטאות. מורים אלה צריכים להיות מוכנים כמעט בכל מחוז פדרלי, כי יש לנו מדינה ענקית ואי אפשר לדמיין שכל המתורגמנים לשפת הסימנים יוכשרו במוסקבה, למשל, וזו הדרך היחידה שבה נוכל לפתור בעיה זו. אני שמח שהדומה הממלכתית תמכה ביוזמות הנשיא, ולכן נמשיך לפעול באותה אחדות, שבה פעלנו בעבר לפתרון סוגיה זו".
שימוש בקולנוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Страна глухих (ארץ החירשים) (1998)
- Свадьба тишины (חתונה של שתיקה) (2004)
- Пыль (אבק) (2005)
- Би́тва (הקרב) (2016)
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גרנובל, לנורה. 1992. סקירה כללית של שפת הסימנים הרוסית. לימודי שפת הסימנים מס '77: 321-38.
- קימלמן, ואדים. 2009. חלקי דיבור בשפת הסימנים הרוסית: תפקיד האיקוניות והכלכלה. שפת הסימנים ובלשנות 12.2: 161-186.
- קימלמן, ואדים. 2012. סדר מילים בשפת הסימנים הרוסית. לימודי שפת הסימנים כרך. 12.3: 414-445.
- קימלמן, ואדים. 2014. מבנה המידע בשפת הסימנים הרוסית ושפת הסימנים של הולנד. אינטרנט
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרויקט שפת הסימנים הרוסית באוניברסיטת סטנפורד. - מילון מונחים
- אתר MBDSA של ארגון הצדקה התומך בבית הספר הדו-לשוני במוסקבה לחירשים
- דו"ח SIL: שפות הסימנים של מזרח אירופה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Eras of Elegance". historyofromanovs.tumblr.com. נבדק ב-2020-09-12.
- ^ Bickford, 2005. The Signed Languages of Eastern Europe
- ^ Valentin Lebedev. In search of a common language (Russian)
- ^ 1 2 text/appears/2009/04/214924.shtml verbatim record of the meeting of the Council for the Disabled